שאלות ותשובות בדיני אבלות
תשובה
סגור
בעת הקריעה מברכים "ברוך דיין האמת", ואפילו הוא אונן, כי זוהי ברכה על שמועה רעה, והיא הודאה בצידוק הדין של הקב"ה, והאונן פטור מן המצוות, אבל חייב דווקא בעת הקשה הזאת לצדק עליו את הדין. לכן גם אין מברכים אשר קדשנו במצוותיו וציונו על הקריעה, כי האונן פטור מן המצוות. זאת ועוד, כל ברכת שבח והודאה, שאין בה אשר קדשנו וציונו, אונן מברך, שהרי הלכה היא שאם אמרו לאדם שאביו נפטר, והוא יורשו, מברך דיין האמת על השמועה הרעה, ומברך שהחיינו על עניין הירושה, אם היה יורש יחיד, או הטוב והמטיב, אם יש יורשים אחרים עמו.
אסור לכהן להיטמא למת, דהיינו להתקרב בתוך ד' אמות של מקום המת, או להיכנס בבית שנמצא שם מת. אם הנפטר הוא אחד משבעה קרובים, מותר ומצווה על הכהן להיטמא. שבעת הקרובים הם: אביו, אמו, בנו ובתו, אחיו, אחותו ואשתו. הכהן מיטמא רק כשהמת שלם, אבל אם חסר ממנו משהו אסור להיטמאות. גם אם מה שחסר מונח בצידו או תפרו וחברו עם הגוף, ולכן אם בוצע במת ניתוח אחרי המוות אין לקרוביו הכהנים להיטמא לו. מותר לו ללוות המת שהוא קרובו עד הקבר אם לא נמצאים קברים בדרך בתוך ד' אמות.
נוהגים כי החולצה הקרועה לא מוחלפת ונשארת על גוף האבלים במשך כל ימי השבעה. אם הקרע גדול מדי, ניתן להקטינו בסיכת בטחון, אולם אין לתופרו אלא לאחר שבעת ימי האבלות, ועליו להיראות לעין כסמל על האבלות. בתום האבל, יש הנוהגים לתפור את החולצה הקרועה ולהחזירה לשימוש (באבלות על הורים, לא נהוג לתקן את הקרע) ויש הנוהגים להשליכה.
אונן שנמצא בעיר אחרת ממקום הלוויה והקבורה, יש להתייעץ עם רב אם נוהג אצלו דיני אנינות ומתי יש להתחיל האבלות.
בכל שאלה הלכתית ניתן לפנות לרב ישראל רוזנטל שליט"א בטל' 052-7965020
